הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט שנ״א

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

מקור שולחן ערוך, חושן משפט שנ״א
1 דין הגונב כיס בשבת. ובו סעיף אחד: יש גנב שפטור מלשלם ואיזה זה שבא עם התשלומין חיוב מיתה כגון הגונב כיס בשבת ולא הגביהו ברשות הבעלים אלא היה מגררו ומוציאו מרשות הבעלים לרשות הרבים ואבדו שם: הגה אבל אם אבדו אח"כ חייב וכ"ש אם עדיין הוא בעין שחייב להחזירו טור והמ"מ פ"ג דגנבה בשם י"מ ורמ"ה והרמב"ן ז"ל וי"א שאם אינו בעין בכל ענין פטור מלשלם המגיד פרק ג' דגניבה ובשם רש"י והרמב"ם ה"ז פטור מתשלומין שאיסור שבת ואיסור גניבה והיזק באים כאחד אבל אם גנב כיס בשבת והגביהו שם ברשות היחיד ואח"כ הוציאו לרשות הרבי' והשליכו לנהר חייב לשלם שהרי נתחייב באיסור גניבה קודם שיתחייב באיסור סקילה וכן כל כיוצא בזה:
פירוש הגהות אמרי ברוך על שלחן ערוך חושן משפט שנ״א
1 נה"מ סק"א אמר ר"ש בן יהודה דשינוי אינה קונה. נ"ב משום ר' שמעון יעו"ש דמסקנת רבא דילמא לא קאמר רשב"י אלא בצבע הואיל ויכול להעבירו ותו לא מצינו להקשות למ"ד מעשה שבת דרבנן מ"ט דר"ש דדלמא איהו סובר כרבא דלר"ש מועיל שינוי גמור וגם לאביי לרבנן אליבא דר"ש שינוי קונה וחכמים אליבא דר"ש וליישב קושי' המחבר אפשר דלא הוי היזק ניכר משום התחלו' השחיטה דכיון שעדיין לא הוכשרה הבהמה עי"ז אינו בכלל איסור משום מעשה שבת והגמר יכול להיות ע"י חש"ו שאין במעשיהם שם חילול שבת ועדיף ממעשה שבת בשוגג שמותר אף לריה"ג:
2 ש"ך א' צ"ע מנ"ל הא. נ"ב יעוין בדו"פ שכ' כן בדעת רבינו ישעיה אבל בדברי הרמב"ן במלחמות מבואר דגם בגנב בשבת כשאבדו אח"כ שכבר נגמר החילול שבת חייב לשלם ויעוין בחדושי הר"ן: